סרקואידוזיס

האם סרקואידוזיס יכול להיגרם כתוצאה ממחסור בויטמין D?
להלן ציטוט מויקפדיה:
"ויטמין D - סרקואידוזיס גורמת לעתים קרובות להפרעות בייצור ויטמין D; וייצורו מחוץ לכליה (האיבר המרכזי בייצורו) עשוי להיות מוגבר. בשל הייצור המוגבר מחוץ לכליות, ישנן רמות גבוהות של ההורמון 1,25-dihydroxyvitamin D וכן תסמינים של עודף בוויטמין D הכוללים עייפות, תחושה של חוסר אנרגיה, עצבנות, טעם מתכתי בפה, וכן אובדן זיכרון זמני, או בעיות קוגניטיביות. לעתים ניתן לראות תגובת פיצוי פיזיולוגית למצב - דיכוי ברמות הורמון הפאראתירויאיד (PTH) האחראי בעצמו על עידוד יצירת ויטמין D."
האם עולה מהדברים הנ"ל שבמחלה זו יש להזהר יותר מעודף בויטמין D? או שאדרבה - יש להקפיד יותר על נטילת תוסף מחמת ההפרעות בייצור הטבעי?

.

שלום לך,

ההורמון 1,25-dihydroxyvitamin D הוא ההורמון הפעיל של ויטמין D. ויטמין D משמש למעשה חומר הגלם להורמון האגור של הויטמין (25hydroxy vitamin D  -  ראה תהליך בתמונה ראשונה במאמר ויטמין D בראי האבולוציה). והורמון 25hydroxy vitamin D הוא חומר הגלם להורמון הפעיל. איני מכיר את המחלה. בכל אופן מהמעט שקראתי עליה עכשיו הבנתי שבמצב כזה נוצר חוסר בהורמון האגור של הויטמין (25hydroxy vitamin D ) בגלל עודף ייצור של ההורמון הפעיל. לכן לשאלתך אם במחלה זו יש להזהר יותר מעודף בויטמין D, התשובה היא כן. מתן תוסף ויטמין D יעלה את רמת ההורמון האגור שבמצב של סרקואידוזיס יכול להביא יביא לייצור נוסף של ההורמון הפעיל.

לשאלתך אם סרקואידוזיס יכול להיגרם כתוצאה ממחסור בויטמין D, התשובה היא לא.

גדי

מענין. מה נבדק בדם משלושת אלה?

תודה. מתוך שלושת המצבים הללו (הויטמין שאנו לוקחים בטיפות/גלולות, ההורמון האגור, וההורמון הפעיל) מה מהם נבדק בדם בקופת חולים? בדף הבדיקות אצלי כתוב "VIT.D 25-OH", מה זה?

.

שלום לך,

 VIT.D 25-OH הוא ההורמון האגור (בניסוח אחר 25hydroxy vitamin D ) ("המחסן") שמשמש ליצירת ההורמון הפעיל.

גדי

 

אז איך יוכל חולה סרקואידוזיס לבדוק אם הוא לא נוטל יותר מדי?

מכיון שלא בודקים את ההורמון הפעיל, הרי תמיד הוא בחשש שאולי יש לו עודף בהורמון הפעיל.

.

שלום לך,

איני יודע מה מדיניות הטיפול בסרקואידוזיס. בכל אופן, קיימת גם בדיקה של ההורמון הפעיל (1,25-dihydroxyvitamin D) ואפשר לדעת את רמתו. ההמלצה למינון ויטמין D במקרים של סרקואידוזיס צריכה להיות ע"י רופא המכיר מצבים כאלה.

גדי

תודה.

תודה. נקווה שיתנו לנו בדיקה זו בקופ"ח.
"ההמלצה למינון ויטמין D במקרים של סרקואידוזיס צריכה להיות ע"י רופא המכיר מצבים כאלה" - הבעיה שבקושי יש בארץ רופאים שמכירים את הסרקואידוזיס, והרי אתה יודע כמה קטן יחסית אחוז הרופאים המתמצאים בויטמין D. כשנכפיל אחוז זה במספר הקטן של רופאי הסרקואידוזיס, כמה כבר ישאר לנו?

לאיזה רופא הולכים בהקשר לכך? אנדוקרינולוג?

לאיזה תחום זה שייך?

רופא משפחה

כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה תחילה.