ויטמין D

  

אנו רואים באיור 1 שני שיפועים. שיפוע אחד עד לסביבת 1990 והשיפוע שלאחריו. שינויים מסוג זה מצביעים על אופי אפידמי של התופעה. במחקרים אפידמולוגים יש לזהות את משולש של הזמן, המקום והאדם הקשורים למגיפה. מאפיין נוסף של מגיפה הוא המסתוריות שלה. כלומר, הסיבה אינה ידועה. נשאלת השאלה האם ניתן למצוא את הסיבה המסתורית לתופעה זאת והאם יש לה טביעות אצבע של חוסר בויטמין D.
איור 2 מתאר את המשולש הגורם למחלה כלשהי: מארח (host), גורם מניע (agent) וסביבה (environment)

אחת האפשרויות שמוזכרת כגורם המניע את המחלה היא וירוס ה-  Cox B. בעבודה שנעשתה בנושא זה מראים החוקרים מתאם מסוים בנורבגיה בשנת 1983 בין התפרצות הוירוס להיארעות סוכרת סוג 1. המרצה אינו פוסל השערה זו אך טוען שהעלייה בהיארעות סוכרת סוג 1 החלה הרבה לפני 1983. עדיין לא נפסלת האפשרות שוירוס כלשהו יכול להתניע את המחלה.

מחקר ה-Eurodiab

מחקר שנעשה בכ-45 מאגרי מידע באירופה כולל בישראל. המחקר מראה עלייה משמעותית בהיארעות סוכרת סוג 1 בגילאים 0-4 ביחס לגילאים הגבוהים יותר בשנים 1989 - 1994(איור 3)

סימני מחלה שנגרמת כתוצאה מחוסר ויטמין D
ויטמין D נוצר באופן טבעי בעור ע"י חשיפה לקרינת UVB של השמש. שכיחות המחלה משתנה כתוצאה מהגורמים הבאים:

• קו רוחב
• קרינה אולטרא-סגולה
• עונתיות
• גזע, מדד מסת גוף, פעילות גופנית

קו רוחב:
איור 4 מתאר מקרים חדשים בשנה ל-100,000 תושבים ברוצ'סטר-מיניסוטה (קו רוחב 43.92N) ובסאן דייגו (קו רוחב 32.57N). השכיחות ברוצ'סטר היא בערך פי 10 מאשר בסאן דייגו (איור 4)

אחת ההשערות במחקר ה-Eurodiab הייתה שהגורם לסוכרת הוא וירוס. לכן ניסו לראות את הקשר בין טמפרטורה להיארעות סוכרת נעורים. איור 5 מתאר היארעות סוכרת סוג 1 כנגד טמפרטורה ממוצעת במדינות שונות. ניתן לראות בריבוע המסומן מקומות צפוניים כגון: פינלנד, שוודיה,נורבגיה, רוצ'סטר וצפון דקוטה עם היארעות גבוהה לעומת מקומות קרובים יותר לקו המשווה כגון ישראל וקובה

ניתוח מידע שנאסף מ-51 מדינות בדבר שכיחות סוכרת נעורים מניב את ה"סמייל" (החיוך) של ויטמין D (איור 6). ה"סמייל" הוא גרף שמראה את הקו הממוצע של שכיחות המחלה בתלות בקו רוחב. ככל שמתרחקים מקו המשווה, עולה שכיחות המחלה. התאמת הסטטיסטיקה בתוספת גורם העננות במדינות אלה מגדילות את המיתאם - עובדה שמאששת את הקשר לחוסר בויטמין D.

עונתיות
איור 7 מתאר את הסיכון לחוסר בויטמין D בתלות בעונות השנה על פי מחקר NHANCE. הסיכוי הגבוה ביותר לחוסר בויטמין D הוא בחורף לעומת הסיכון הנמוך ביותר בקיץ בו ייצור הויטמין הוא מירבי

איור 8 מתאר מספר אבחונים של סוכרת סוג 1 בחודשים השונים בשנים 2000-2004 במשרד הביטחון האמריקאי. החודשים המסומנים הם יולי. האיור מראה על תבנית עונתית

 
גזע, מדד מסת גוף, פעילות גופנית
אפרו-אמריקאים הם בעלי סיכון לחוסר בויטמין D של פי 10.2 ביחס ללבנים. השכיחות של סוכרת סוג 1 באוכלוסיה זאת במשרד הביטחון האמריקאי היא פי 2-3 ביחס ללבנים.
קיים קשר בין מדד מסת גוף גבוהה לחוסר בויטמין D וגם קשר בין רמת פעילות גופנית נמוכה לחוסר בויטמין D. אלה הם קשרים סטטיסטיים שלא בהכרח מצביעים על קשר סיבתי. משתמשים בגורמים אלה במחקרים השונים כדי לנטרל הטיות שונות של תוצאות המחקר.

האדם – (מתוך המשולש המזוהה עם המגיפה: זמן, מקום ואדם)
איור 9 מראה תוצאות מחקר במדינות שונות באירופה על הסיכון לסוכת סוג 1 בתלות בחשיפה מסוג כלשהו לויטמין D כתוסף. הסיכון הכולל הוא 0.67 ביחס לאלה שלא קיבלו תוסף. התוצאה של בולגריה חריגה. נשים לב שה- 95% CI של בולגריה הוא גדול מאוד (0.47, 19.1) לכן אין לזה השפעה משמעותית מבחינה סטטיסטית.

תוצאות מחקר בשוודיה שבדק רמות 25OHD (הורמון הויטמין) אצל מאובחנים חדשים בסוכרת סוג 1 לעומת קבוצת ביקורת מצא שממוצע רמת ההורמון בסוכרתיים נמוכה יותר מאשר בקבוצת הביקורת: 82.5nmol/l לעומת 96.7nmol/l (איור 10)

שימוש בשמן כבד דגים בנורבגיה.
שמן דגים מהווה מקור לויטמין D אם כי לא המקור הטוב ביותר כי הוא מכיל גם ויטמין A שיכול לנטרל את פעילותו של ויטמין D. איור 11 (שמאל) מראה את הסיכוי לסוכרת נעורים בילדים שאמותיהם לקחו שמן כבד דגים בזמן ההיריון ביחס למספר הפעמים בשבוע שלקחו. למעלה מ5 פעמים בשבוע הוריד את הסיכון ל-0.76. איור 11 (ימין) מראה את הסיכוי לסוכרת נעורים בילדים שלקחו שמן כבד דגים בשנת החיים הראשונה ביחס למספר הפעמים בשבוע שלקחו. למעלה מ5 פעמים בשבוע הוריד את הסיכון ל-0.65. למרות שחלק מהתוצאות המוצגות בכאן אינן די משמעותיות מבחינה סטטיסטית, יש לשים לב אנו רואים כאן התנהגות סטטיסטית של "Dose Response" (תלוי מינון). לכן יש לזה משקל כללי בחיזוק הקשר בין חוסר בויטמין D לסוכרת סוג 1.

המחקר בפינלנד
מחקר ארוך טווח בפינלנד ע"י Hypponen ושותפיה. 12,055 לידות בשנת 1966 שנחקרו עד לשנת 1997. מתן 2000 יחב"ל ויטמין D בשנת החיים הראשונה.
איור 12 מתאר את ההבדלים בין ילדים שלא קיבלו תוסף ויטמין D (נקודת ייחוס לסיכון 1.0), ילדים שקיבלו תוסף ויטמין D לא באופן סדיר (יחס סיכון 0.16) וילדים שקיבלו ויטמין D באופן סדיר (יחס סיכון 0.12)
איור 13 מתאר את ההבדלים בין ילדים שלא קיבלו תוסף ויטמין D (נקודת ייחוס לסיכון 1.0), ילדים שקיבלו את המינון המומלץ של תוסף ויטמין D (יחס סיכון 0.2) וילדים שקיבלו מינון מוגבר של תוסף ויטמין D (יחס סיכון 0.14).

המודל המוצע: הקשר בין התאים תלוי בויטמין D וסידן (איור 14)

איור 15 מתאר מצב תקין - קשר הדוק בין התאים

איור 16 מתאר קשר רופף בין התאים. מתאפשר מעבר אנטיגנים, תאי דם לבנים וליקוציטים

ה"תעלומה" ופתרונה - איור 17. בשנת 1964 ירדה ההמלצה לתוסף ויטמין D בילדים מ-4500 יח' ליום ל-2000. בשנת 1975 ירדה ההמלצה לתוסף ויטמין D בילדים ל-1000 יח' ליום ובשנת 1992 ל-400 יח' ליום. 

על בסיס הנתונים שהוצגו, מציע המרצה מינונים להלן:

מה לעשות כדי להוריד את נטל הסוכרת סוג 1 בעולם: מינון מינימלי של ויטמין D3 באזורים בקו רוחב 30 ומעלה (תל-אביב נמצאת ב- 320) לתינוקות (עד גיל שנה): 1000 יח' ליום לבוגרים: 2000 יח' ליום ילדים בגילאי 1-12 2000 יח' ליום ערכי מטרה 40-60 ng/ml יחס תועלת לעומת סיכון הוא אינסופי כי לפי NAS אין כאן סיכון כלל NAS - National Academy of Science NOAEL- No Observed Adverse Effect Level .